חוג ידידי הסוס

כריכת הספר אם עוד לא השתכנעתם שסמים זה רע, סילביה סקוט גיבסון נותנת לסוסים צ'אנס לדבר איתכם. גיבור הספר שלה, הסוס השובב לטוואניה (תודה לחגי הכהן על הלינק), מתפתה להשתמש בסמים ובאלכוהול בגלל לחץ חברתי אבל אפשר לשער שבסוף הוא לומד לקח ונשאר בחיים, כי כמו בקולנוע ובחיים, לא נעים להרוג סוסים. באמזון מציגים מבחר מפתיע של ספרים שקנו הגולשים שהתעניינו בספר הזה. חשבתי שיהיו שם כריסטיאן אף ודומיה, אבל במקומם מצאתי שם את סורק אפלה של פיליפ קיי דיק, שבדיוק התחלתי לקרוא. לטענת נירסקי, זה הספר האנטי-סמים הכי טוב בהיסטוריה. אולי הרמ"ס צריכה להפיץ עותקים שלו בבתי ספר?

קודם משפט, אחר כך הוצאה להורג

זק דה לה רוחה לגמרי במקרה נתקלתי בווידאו הזה מתוכנית האקטואליה "האניטי וקולמס" (פוקס ניוז), שבו מאשימים את זק דה לה רוחה, סולן רייג' אגיינסט דה משין, בהסתה לרצח הנשיא בוש במסגרת הופעת האיחוד של הלהקה בפסטיבל קואצ'לה באפריל האחרון. כדי למקד את הדיון (או סתם כדי להסית) חתכו בפוקס את הנאום השלם של דה לה רוחה, וכך יצא שהם השאירו רק את החלק שכולם יכולים להסכים עליו: "הממשל הנוכחי, ללא יוצא מן הכלל, צריך להיתלות, להישפט, להיירות" (כך נכתב בתרגום המעוות שהצמידה הרשת לנאום).

במקור (חמש דקות אחרי תחילת השיר), המסר היה קצת יותר כללי ופחות אישי, וגם קצת יותר שנוי במחלוקת: "חבר טוב שלנו [הכוונה לנועם חומסקי] אמר פעם שאם היו מחילים את החוקים שלפיהם שפטו את הנאצים במלחמת העולם השנייה על נשיאי ארה"ב, כל אחד מהם, מטרומן והלאה, היה נתלה למוות ונורה. הממשל הנוכחי אינו יוצא דופן. הם צריכים להיתלות, להישפט ולהיירות, כמו כל פושע מלחמה אחר".

חומסקי בטח שם לב שדה לה רוחה הפך את הסדר הטבעי של הדברים (מקובל קודם להישפט, ורק אחר כך להיתלות או להיירות), אבל הוא לא הוזמן לאולפן של פוקס כדי לדון בעניין. במקומו באה הבלונדינית הייצוגית של התקשורת הימנית בארה"ב, אן קולטר ("אמריקה היתה מקום טוב יותר אם נשים לא היו מצביעות"), ולה היו דברים מרתקים לומר על רייג' ועל הקהל שלהם. (מישהו עשה אחר כך גוגל פייט בינה לבין רייג'. נחשו מי הפסיד). אגב, בהופעה הבאה שלו דה לה רוחה הגיב על התוכנית וניצל את ההזדמנות כדי לתקן את סדר, כך שהנשיא בוש יקבל קודם משפט ורק אחר כך הוצאה להורג

מייבשים את אמסטרדם?

קיבלתי מכתב זועם: "אם את לא יכולה לעצור את זה, לפחות תכתבי על זה". מתברר שעיריית אמסטרדם שוקלת לאסור מכירת פטריות הזיה (פסילוסיבין) בסמארט-שופס, אחרי שבתחילת אוגוסט מתה שם צעירה צרפתייה שקפצה מגשר אחרי שלקחה פטריות. משרד הבריאות ההולנדי צפוי לפרסם הצהרה בנושא בשבוע הקרוב. הסיפור על הצרפתייה יפרנס מן הסתם פסיכוזות רבות בעניין הפסילוסיבין, וכבר עכשיו מצאו בסוכנות הידיעות בלומברג צעיר שבא לאמסטרדם בשביל להתמסטל מפטריות ונעל את עצמו במלון מחשש שיעשה מעשי טירוף בסגנון הצרפתי. מעניין איזה מטעמים יעשו מזה בידיעות אחרונות. אולי אפילו ייתנו לדודי גולדמן לכתוב על זה (שמעתי שהוא נורא מבין במדע ובפסיכוזות).

  • עדכון: ובכן, זה קרה, ולא רק באמסטרדם כי אם בכל רחבי הולנד. צפו לעלייה במחירי הפטריות

שלום אפרטהייד

רוטס מאנובה. אולי בשבילו שווה לחתום הזמר הקנדי בראיין אדמס ("שאת השם שלו לא שמענו הרבה זמן", כמו שכותבים ב-Ynet) יגיע להופעת חינם ביריחו כחלק ממיזם לקידום השלום בין יהודים לפלסטינים. נשמע טוב, לא? ההופעה אורגנה על ידי "קול אחד", המציג את עצמו כארגון שלום ומחייב את מי שרוצה לבוא להופעה לחתום על העצומה שלו. נטע גולן, פעילת שלום ישראלית שחיה ברמאללה, מזכירה למה כדאי לקרוא לפני שחותמים. מתברר שמיזם השלום המקסים הזה דוגל בהשארת כל ההתנחלויות בתחומי ישראל ובגידור הפלסטינים בתוך מובלעות קטנות, אפרטהייד סטייל. מילא, לחתום על עצומה כזאת כשביל מישהו שווה, למשל רוטס מאנובה, אבל בשביל בראיין אדמס? חליק

  • עדכון: ארגון קול אחד מודיע על ביטול ההופעות ביריחו ובתל אביב, הסיבה הרשמית היא בעיות בטחוניות, אבל במכתב לחותמי העצומה נכתב: "כולכם הייתם מטרה של קמפיין מבוסס על שנאה ועל מחויבות להסתיר נושאים מסוימים מאנשים… 'קול אחד' הוא ארגון ללא אג'נדה פוליטית…" מוסר השכל? מי שאין לו אג'נדה פוליטית, מוטב שיתרחק מהעלאת רעיונות כיצד לחלק את האדמה בין הצדדים. הוא יכול אולי להחתים אנשים על עצומה שאומרת 'אני רוצה שלום' או 'אני רוצה משא ומתן', אבל לא יותר מזה. כל השאר זה כבר פוליטיקה