28/07/07 01:43 שלח/י לחבר/ה
אני רוצה להציע הסתכלות קצת אחרת על נושא הסטטיסטיקות, אפרופו ההערכות שהתפרסמו כאן. בשבילי, סטטיסטיקות הן אחד הביטויים הכי טהורים של מה שהבודהיסטים מכנים ''דוקהה'' (Dukkha). מה זה דוקהה? במלה אחת: סבל. בעוד כמה מלים: אי נחת, אי שביעות רצון. לפי הבודהיזם, הסיבה לסבל היא השתוקקות. למשל, השתוקקות לסטטיסטיקות גבוהות. העניין הוא שגם אם (לפי המדדים האישיים שלי) יש לי סטטיסטיקות גבוהות, זה עדיין לא מפחית כהוא זה מהסבל. נהפוך הוא.
כותב יובל אידו טל ב''מבוא לבודהיזם'': ''הסבל כפי שהוא נתפס בבודהיזם כולל בתוכו גם דברים שבאופן רגעי גורמים עונג, אבל שבטווח הארוך מובילים לאי נחת, אי סיפוק, או אי שביעות רצון. עיקרון זה תקף לגבי כל דבר שנתפס כעונג – מההנאה הפשוטה שבאכילת שוקולד ועד להנאה והעונג שבשהייה עם אדם אהוב, עבודה אהובה, חיוּת, בריאות וכן הלאה''.
אני מודה: לפעמים, כשאני בדיכאון, אני מסתכלת על הסטטיסטיקות ומרגישה יותר טוב, אבל לפחות ידוע לי שזאת משענת קנה רצוץ. כשסטטיסטיקות גבוהות משמחות אותי, סטטיסטיקות נמוכות מדכאות אותי. ה-Roller coaster הרגשי הזה הוא מהות הדוקהה. אם השרת נפל, אהיה בדיכאון. אם נראה לי שהמספרים נמוכים מדי יחסית לאחרים, אהיה בדיכאון. כדי להפחית את כמות הדוקהה אני משתדלת לבדוק סטטיסטיקות כמה שפחות. אני לא רוצה את ההיי של המספרים הגבוהים ולא את הדיכי של המספרים הנמוכים. בהקשר היותר מעשי, אני לא רוצה שהסטטיסטיקות ישפיעו על הכתיבה שלי. לפעמים מעניין אותי אם אייטם מסוים קיבל הרבה היטים, אבל ברוב המקרים ידוע לי מראש מה יקבל הרבה ומה מעט, כך שהרבה הפתעות אין כאן. למשל, ידוע לי שכתבות על סמים בדרום אמריקה מעניינות מעט מאוד אנשים, אבל אני לא רוצה שהידיעה הזאת תגרום לי להפסיק לסקר את מה שקורה שם, כי אני חושבת שזה חשוב.
סטטיסטית, אני בטוחה שההתעסקות הבלוגוספרית בסטטיסטיקות הביאה דיכאון להרבה אנשים ושמחה למעטים בלבד. הנה מדורה אחת שאני מעדיפה לא לשפוך עוד שמן לתוכה.
- היי, גם חנן כהן מנסה להיות קצת יותר בודהיסט
עוד טכנולוגיה • [הביתה]