קטגוריה: פוליטיקה

קודם משפט, אחר כך הוצאה להורג

זק דה לה רוחה לגמרי במקרה נתקלתי בווידאו הזה מתוכנית האקטואליה "האניטי וקולמס" (פוקס ניוז), שבו מאשימים את זק דה לה רוחה, סולן רייג' אגיינסט דה משין, בהסתה לרצח הנשיא בוש במסגרת הופעת האיחוד של הלהקה בפסטיבל קואצ'לה באפריל האחרון. כדי למקד את הדיון (או סתם כדי להסית) חתכו בפוקס את הנאום השלם של דה לה רוחה, וכך יצא שהם השאירו רק את החלק שכולם יכולים להסכים עליו: "הממשל הנוכחי, ללא יוצא מן הכלל, צריך להיתלות, להישפט, להיירות" (כך נכתב בתרגום המעוות שהצמידה הרשת לנאום).

במקור (חמש דקות אחרי תחילת השיר), המסר היה קצת יותר כללי ופחות אישי, וגם קצת יותר שנוי במחלוקת: "חבר טוב שלנו [הכוונה לנועם חומסקי] אמר פעם שאם היו מחילים את החוקים שלפיהם שפטו את הנאצים במלחמת העולם השנייה על נשיאי ארה"ב, כל אחד מהם, מטרומן והלאה, היה נתלה למוות ונורה. הממשל הנוכחי אינו יוצא דופן. הם צריכים להיתלות, להישפט ולהיירות, כמו כל פושע מלחמה אחר".

חומסקי בטח שם לב שדה לה רוחה הפך את הסדר הטבעי של הדברים (מקובל קודם להישפט, ורק אחר כך להיתלות או להיירות), אבל הוא לא הוזמן לאולפן של פוקס כדי לדון בעניין. במקומו באה הבלונדינית הייצוגית של התקשורת הימנית בארה"ב, אן קולטר ("אמריקה היתה מקום טוב יותר אם נשים לא היו מצביעות"), ולה היו דברים מרתקים לומר על רייג' ועל הקהל שלהם. (מישהו עשה אחר כך גוגל פייט בינה לבין רייג'. נחשו מי הפסיד). אגב, בהופעה הבאה שלו דה לה רוחה הגיב על התוכנית וניצל את ההזדמנות כדי לתקן את סדר, כך שהנשיא בוש יקבל קודם משפט ורק אחר כך הוצאה להורג

מייבשים את אמסטרדם?

קיבלתי מכתב זועם: "אם את לא יכולה לעצור את זה, לפחות תכתבי על זה". מתברר שעיריית אמסטרדם שוקלת לאסור מכירת פטריות הזיה (פסילוסיבין) בסמארט-שופס, אחרי שבתחילת אוגוסט מתה שם צעירה צרפתייה שקפצה מגשר אחרי שלקחה פטריות. משרד הבריאות ההולנדי צפוי לפרסם הצהרה בנושא בשבוע הקרוב. הסיפור על הצרפתייה יפרנס מן הסתם פסיכוזות רבות בעניין הפסילוסיבין, וכבר עכשיו מצאו בסוכנות הידיעות בלומברג צעיר שבא לאמסטרדם בשביל להתמסטל מפטריות ונעל את עצמו במלון מחשש שיעשה מעשי טירוף בסגנון הצרפתי. מעניין איזה מטעמים יעשו מזה בידיעות אחרונות. אולי אפילו ייתנו לדודי גולדמן לכתוב על זה (שמעתי שהוא נורא מבין במדע ובפסיכוזות).

  • עדכון: ובכן, זה קרה, ולא רק באמסטרדם כי אם בכל רחבי הולנד. צפו לעלייה במחירי הפטריות

שלום אפרטהייד

רוטס מאנובה. אולי בשבילו שווה לחתום הזמר הקנדי בראיין אדמס ("שאת השם שלו לא שמענו הרבה זמן", כמו שכותבים ב-Ynet) יגיע להופעת חינם ביריחו כחלק ממיזם לקידום השלום בין יהודים לפלסטינים. נשמע טוב, לא? ההופעה אורגנה על ידי "קול אחד", המציג את עצמו כארגון שלום ומחייב את מי שרוצה לבוא להופעה לחתום על העצומה שלו. נטע גולן, פעילת שלום ישראלית שחיה ברמאללה, מזכירה למה כדאי לקרוא לפני שחותמים. מתברר שמיזם השלום המקסים הזה דוגל בהשארת כל ההתנחלויות בתחומי ישראל ובגידור הפלסטינים בתוך מובלעות קטנות, אפרטהייד סטייל. מילא, לחתום על עצומה כזאת כשביל מישהו שווה, למשל רוטס מאנובה, אבל בשביל בראיין אדמס? חליק

  • עדכון: ארגון קול אחד מודיע על ביטול ההופעות ביריחו ובתל אביב, הסיבה הרשמית היא בעיות בטחוניות, אבל במכתב לחותמי העצומה נכתב: "כולכם הייתם מטרה של קמפיין מבוסס על שנאה ועל מחויבות להסתיר נושאים מסוימים מאנשים… 'קול אחד' הוא ארגון ללא אג'נדה פוליטית…" מוסר השכל? מי שאין לו אג'נדה פוליטית, מוטב שיתרחק מהעלאת רעיונות כיצד לחלק את האדמה בין הצדדים. הוא יכול אולי להחתים אנשים על עצומה שאומרת 'אני רוצה שלום' או 'אני רוצה משא ומתן', אבל לא יותר מזה. כל השאר זה כבר פוליטיקה

שם ואנטי-שם

הומפייג' דה ניישן. בורמה בורמה בורמה אם אינני טועה, מקובל לקרוא למדינות בשם שבו הן קוראות לעצמן, וישראל היא דוגמה טובה לכך. מה הייתם אומרים אם ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות היא מסרבות לקרוא לה ישראל אחרי הכרזת המדינה, וממשיכות לכנות אותה פלסטין?

זה בדיוק מה שקורה עם מיאנמר. השם מיאנמר נבחר בשנת 98' על ידי החונטה הצבאית. יש אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם, אבל זה עדיין השם הרשמי של המדינה. מעניין לגלות שלא רק ארה"ב ובריטניה אינן מכירות בשם מיאנמר, גם בהארץ וב-The Nation, עיתון באנגלית שמתפרסם בתאילנד (ראו הומפייג' נוכחי בתמונה מימין), מאמצים גישה דומה. אם פעם היו כותבים מיאנמר ובסוגריים בורמה, היום זה בדיוק להיפך. הדיוק העיתונאי נופל קורבן לדעות פוליטיות. יפות ונאורות ככל שיהיו, זה לא קצת דבילי שכל עיתון יחליט איך הוא קורא למדינה מסוימת?

עוד תופעה ייחודית למשבר במיאנמר היא ההחלטה האמריקאית להעניש את בכירי החונטה ולהקפיא את נכסיהם בארה"ב. זה נשמע כמו טיפול הומניטרי במיוחד – חכם כמו סיכול ממוקד – שבו רק האשמים ייפגעו ולא שאר העם, אבל בתכל'ס, ארה"ב פשוט לא יכולה לאיים על מיאנמר בסנקציות כלכליות משום שהיא כבר עושה בדיוק את זה שנים רבות. עם כל הצער על המצב במיאנמר, כולם יודעים שיכול להיות הרבה יותר גרוע, למשל אם אמריקה תחליט לעשות עוד סיבוב למען הדמוקרטיה בדרום מזרח אסיה

התפכחות כואבת

ג'ון פרי בארלו מ-EFF (החזית האלקטרונית לשמירה על זכויות משתמשי מחשבים) הוא האחרון בעולם שהייתי מצפה לשמוע ממנו משפט כמו "אני לא פוחד מחדירה לפרטיות שלי כי אין לי מה להסתיר", לכן כשהוא אומר דברי כפירה כאלה בראיון ל-NRG, זה אומר דרשני. המסר שלו, "שקר לממשלה כמה שאתה רוצה, אבל אל תשקר לאשתך" נשמע כמו מדיניות טובה, חבל רק שהיכולת ליישם אותה (כלומר לשקר לממשלה) הולכת וקטנה, בעוד שהיכולת של הממשלה לשקר לנו לא נפגעת